מה הקשר בין WELL BEING לבין שביעות רצון, תפוקות ומחויבות?

תפוקות, שביעות רצון ו- WELL BEING הולכים ביחד?

(ב- WELL BEING אני מתכוונת, כמובן, לבריאות הפיזית, המנטלית והאיזון בחיים שלנו)

על כל זה ועוד דיברתי בהדרכה שהוקדשה לאתגרים בעבודה היברידית ולדרכי ההתמודדות עם האתגרים האלה.

מעניין אתכם לשמוע את ההדרכה?

מוזמנים לשמוע או לצפות בהדרכה המוקלטת בקישור הבא-

https://bit.ly/3zT3I4P

ואם אקצר לכם כאן את עיקרי הדברים אז ככה:

הרבה חברות שמו במרכז את הרווחה הנפשית של העובדים במהלך המגפה.

אבל, סקר של חברת גרטנר בקרב מנהלי משאבי אנוש מצא שלמרות ש -64% מהחברות הציעו תוכניות רווחה חדשות במהלך המגיפה, רק רבע מהן מתכננות להמשיך בהן. זה ממש מעט.

חברות צריכות לא רק להמשיך בתוכניות האלה, אלא להרחיב אותן.

בעולם ההיברידי, שילוב של פתרונות בתחום של WELL BEING הם הבסיס לפיתוח וחידוד של מיומנויות היברידיות, כמו- חוסן נפשי, יצירתיות, אמפתיה, שיתוף פעולה ועוד.

מחקרים לאורך השנים מצאו שארגונים שתומכים ב-WELL BEING של העובדים מדווחים על מחויבות גבוהה יותר של העובדים ופרודוקטיביות גבוהה יותר.

מחקר עדכני מ- 2020 מצא כי בנוסף למחויבות הגבוהה ולפרודוקטיביות, ארגונים שתומכים ב-WELL BEING של העובדים יהיו בעמדת יתרון בכל הנוגע לעיצוב או בניה מחדש של העסקים שלהם, כך שיהיו גמישים יותר (AGILE), מגיבים יותר טוב לשינויים, ובסופו של דבר, מצליחים יותר בטווח זמן הארוך.

מקום עבודה , שממעט לפעול לטובת ה-WELL BEING של העובדים, עלול לשלם בשחיקה של עובדים או מנהלים- מה שמוביל להפחתת מאמץ בעבודה, לירידה בתפוקה ולתחלופה של עובדים. כתוצאה מכך נגרם נזק כלכלי של ממש לחברות.

לכן, עשיה המקדמת את ה- WELL BEING של העובדים הכרחית בכל נקודת זמן, ותקופות של משבר (כלכלי, בריאותי, תעסוקתי או בטחוני) רק מעצימים את הצורך בכך.

הבעיה שאני רואה היא כזאת:

למה לרוב WELL BEING או רווחה של עובדים מתקשרים?

להרמת כוסית מפנקת עם כיבוד משובח, טיול של הצוות או של המחלקה, תלושים לחג ולפעמים נופשים עם שלל פינוקים.

כל זה טוב ויפה, ואכן משמח את העובדים, ולפחות נקודתית מעלה את שביעות הרצון שלהם

ובהחלט מאוד ממלא. תרתי משמע 😊 בעקבות כל "האוכל" במפגשים האלה..

השאלה האם יש לזה השפעה שמתמשכת לאורך זמן? האם לפעילויות האלה השלכות על איכות החיים של העובדים ( החיים הפרטיים וחיי העבודה?) על מידת החיוניות או האנרגיה שלהם? על היכולת שלהם להתמודד טוב עם שינויים או עם קשיים (בעבודה או בחיים האישיים)?

סביר שלא.

אני רוצה להציע לכם היום נקודת מבט אחרת על רווחה, פיתוח עובדים והדרכה:

עד היום התייחסנו לרווחה של עובדים כפעילויות מהנות. ואולי גם מגבשות.

כאמור, אין בזה רע.

היום אני רוצה שנתייחס לרווחה של עובדים כפעילות הקשורה קשר הדוק לפיתוח עובדים, להעלאת שביעות הרצון, להעלאת המחויבות ושיפור ביצועים בעבודה. כן, נקשר את הרווחה גם לביזנס.

לפי נקודת המבט שאני מציעה רווחה היא לא רק פעילות מהנה. תלוי איך עושים אותה, כמובן.. ואני תכף אתאר לכם אין עושים את זה נכון.

רווחה צריכה לקדם את הבריאות הפיזית והמנטלית של העובדים, את האיזון בחיים של העובדים ואת מידת העניין והמוטיבציה שלהם בתפקיד או את שביעות הרצון שלהם. וזה מה שחשוב, נכון?

רווחה צריכה להיות קשורה קשר הדוק לחוסן של העובד, ליכולת שלו להתמודד עם אתגרי החיים ואתגרי העבודה ולצלוח אותם מבלי לפגוע בבריאות שלו, ביחסים שלו עם בני משפחה או ביחסים שלו במקום העבודה.

אני רוצה להציע לכם לצד הפעילויות שמטרתן "פאן במקסימום" כמו (happy hour ) להוסיף פעילויות שמטרתן לקדם את ה- WELL BEING של העובדים. וזה אומר לתת להם ידע, כלים וליווי כך שיחיו חיים בריאים, שמחים, מסופקים, חדורי עניין ומוטיבציה.

בעבודה שלי, למשל, אני רותמת את הידע בייעוץ ארגוני, באימון מנהלים ובהנחיית עובדים, כדי לעזור לארגונים למפות את צרכי העובדים בתחום של WELL BEING. אני בונה איתכם את החבילה המתאימה ביותר לעובדים שלכם ולמה שהם חווים כרגע וצריכים.

אני עובדת איתכם יד ביד כדי לספק לכם את הבטחון הנדרש במטרה לשפר את חווית העבודה וחווית החיים של העובדים שלכם, כשבסופו של דבר, זה מה שיוביל אותם להישאר לאורך זמן במקום העבודה ולעשות מעל ומעבר.

חשוב להבין שפעילויות כמו - להביא בירות וכיבוד "שווה" ל- HAPPY HOUR או להרמת כוסית מספקים הפוגה זמנית משגרת היומיום, בעוד שפעילויות הדרכה לשיפור ה-WELL BEING של העובדים עשויות להיות משנות חיים או לפחות להוביל לעובדים חיוניים יותר, מודעים, ממוקדים ואפקטיביים.

השאלה מה אתם מעדיפים אצלכם בחברה?

אפשר, כמובן, גם וגם..כי כך משיגים את ההחזר הכי טוב להשקעה שלנו.

אפשר לדאוג לבריאות הפיזית, לבריאות מנטלית ולחוסן הנפשי של העובדים מאוד בקלות עם הכשרות רלבנטיות, אתגרי בריאות מהנים ומגבשים, שיעורי יוגה/פילאטיס, קבוצות ריצה או הליכה, סדנאות של בישול בריא, מאמני בריאות ו-WELL BEING שנמצאים בשרות העובדים, סבסוד של אנשי מקצוע בתחום של נטורופתיה, רפואה סינית ועוד היד נטויה. והכי חשוב, כל מנהל צריך להיות עם היד על הדופק ולראות מה ה- STATE OF MIND של העובדים איתם הוא עובד, ומה אפשר לעשות, כדי לסייע במצבים של שחיקה, לחץ והתרוקנות האנרגיה.

חשוב שצוותי משאבי אנוש ישלחו סקרים שבועיים קצרים שנועדו לאמוד את תחושות העובדים. זה מאפשר לזהות תחומים שבהם יש צורך בשיפור, צוותים שאולי זקוקים למעט הדרכה מצד המנהלים או אנשי HR בכל הנוגע לקשיים שהם חווים.

מנהלים שמחזקים את החוסן של העובדים שלהם לא רק עושים את הדבר הנכון עבור האנשים שלהם, אלא גם מכוונים את עצמם להצליח במצב "הנורמלי החדש" של שינויים תדירים ועבודה מרחוק. מחקרים מצביעים על כך שארגונים שמשקיעים ב- WELL BEING של העובדים רואים פי 4 יותר רווח, וגדילה ביותר מ -20 אחוזים בפריון ובחדשנות. הם גם מוכנים יותר להתמודד עם זעזועים כמו במקרה של מגפת הקורונה או במקרה של שיבושים במודל העסקי .

מנכ"ל מייקרוסופט אמר בראיון-

"בשנה האחרונה אף תחום לא עבר שינוי מהיר יותר מהאופן בו אנחנו עובדים. ציפיות העובדים משתנות, ונצטרך להגדיר פרודוקטיביות בצורה הרבה יותר רחבה – שילוב של שיתוף פעולה, למידה ורווחה (WELL BEING) בכדי לקדם את הקריירה עבור כל עובד.. "

סאתיה נאדלה, מנכ"ל מיקרוסופט

בהקשר הזה של WELL BEING, שביעות רצון ותפוקות- אני רוצה לספר לכם על קורס מיוחד שנקרא "בריאים כרוניים" שאנחנו מקיימים בארגונים.

ליחצו על הקישור מטה לפרטים-

https://www.swebe.co.il/healthycourse

הגיע הזמן לקבל תוצאות טובות יותר, אנרגיה נכונה יותר והישגים רבים יותר – בכל תחומי החיים!