סקר שנערך לאחרונה מצא כי השחיקה נמצאת במגמת עלייה בעולם. למשל, בארה"ב 43% מהמנהלים בדרג ביניים דיווחו על שחיקה - יותר מכל קבוצת עובדים אחרת. 43% מהמנהלים זה כמעט חצי.. מה קורה? איך זה אצלכם בעבודה?
שחיקה בעבודה היא מצב שגם רוצח אנשים וגם רוצח קריירה. עד כדי כך..
ארגון הבריאות העולמי (WHO) סיווג רשמית את השחיקה כבעיה רפואית, ותאר אותה כך: "תסמונת הנובעת מלחץ כרוני במקום העבודה, שלא טופלה בהצלחה".
שחיקה מאובחנת על ידי ארבעה מאפיינים:
1. תחושות של ירידת אנרגיה, תשישות ועייפות.
2. ריחוק נפשי מוגבר מהעבודה שלנו.
3. תחושות של שליליות או ציניות, הקשורות לעבודה שלנו.
4. ירידה בפרודוקטיביות.
עכשיו, אפשר להבין למה שחיקה רוצחת את הקריירה? ברור..
ולגבי רוצחת אנשים.. זה נשמע דרמטי מידי, אבל רובנו מכירים את הקשר בין לחץ לבין התפתחות של מחלות, ואפילו מחלות חשוכות מרפא.
חופשה לא פותרת את השחיקה
מחקר של Gallup מגלה שלעבוד פחות שעות לא מספיק כדי להפחית לחצים, לשפר את הרווחה האישית שלנו (את ה- well being שלנו) או למנוע שחיקה. זה חלק מהסיפור, אבל לא כל הסיפור.
אז מה החלק השני? המחקר של גאלופ מצא שלאופן בו עובדים חווים את עומס העבודה שלהם יש השפעה חזקה יותר על השחיקה ממספר שעות העבודה שלהם.
בנוסף, על פי הניתוח של גאלופ ,כשמדובר ב- WELL BEING של העובדים, נמצא כי מה שאנחנו עושים בשעות העבודה הוא שבאמת חשוב (שוב, יותר ממספר שעות העבודה שלנו).
מה השוני בין שחיקה ולחץ?
בעוד ששחיקה היא סוג של לחץ, חשוב לדעת את ההבחנה בין השניים. אנחנו יכולים להתאושש מלחץ באמצעות טכניקות של ניהול לחצים.
יחד עם זה, שחיקה נובעת מלחץ מצטבר שלא נוהל כמו שצריך.
ברגע שהשחיקה נותנת בך סימנים, כבר אי אפשר לרפא אותה על ידי האטה של קצב העבודה או קצב החיים, חופשה ארוכה או פחות שעות עבודה. במצב הזה, כבר נגמר לך הדלק, וויתרת על כל תקווה להתגבר על מכשולים מלחיצים בעבודה.
איך מטפלים בשחיקה של עובדים?
הנה כמה צעדים שמקומות עבודה יכולים לנקוט בהם, כדי לקדם רווחה ולמנוע שחיקה:
ללמד 'ניהול עצמי': עובדים יכולים ללמוד טכניקות לניהול זמן בצורה אפקטיבית, תיעדוף משימות וניהול של מחשבות ורגשות, המשפיעות על החוויות שלהם בעבודה ומחוץ לעבודה.
לאמן את "שרירי החוסן": סוג זה של הכשרה מלמד את העובדים איך לפעול בסיטואציות חיים ועבודה מאתגרות ולטפל בלחץ בצורה מטיבה.
לשכלל את היכולות של תקשורת בינאישית ושל פתרון קונפליקטים: כישורי תקשורת אפקטיביים ואסטרטגיות לפתרון קונפליקטים יכולים לעזור לעובדים לנהל מערכות יחסים קשות ולפתור קונפליקטים במקום העבודה.
לעודד אימוץ של אורח חיים בריא: עידוד עובדים לעסוק בפעילות גופנית ולאמץ הרגלי חיים בריאים יכול לשפר את רווחתם הכללית של העובדים (הפיזית והנפשית), ולמנוע שחיקה.
להכשיר עובדים בנושא של אינטליגנציה רגשית: אימון האינטליגנציה הרגשית יכול לעזור לעובדים להבין ולנהל טוב יותר את הרגשות שלהם ושל אחרים- מה שמוביל לשיפור הרווחה ולהפחתת לחצים.
חשוב לציין כי הכשרות אלו צריכות להיות מלוות במאמצים נוספים כמו- יצירת סביבת עבודה בריאה ותומכת, מתן סידורי עבודה גמישים וקידום איזון בין עבודה לחיים האישיים.
מה אתם לוקחים לעשות?
הנה כמה דרכים להפחתת סטרס או לחץ בעבודה-
