על פי גל הסקרים האחרון שנערך באוגוסט 2020, 8 מתוך 10 אנשים ברחבי העולם הודו שהם חווים סטרס/לחץ. נתונים אלה משקפים את החשיבות ההולכת וגוברת של מתן תשומת לב מיוחדת למצבם הרגשי של צוותי העבודה בתקופה של משבר הקורונה (ולא רק בתקופה זו).
בדו"ח של הקרן לבריאות הנפש ולינקדאין שפורסם לאחרונה, נמצא שיותר ממחצית (54%) ממנהלי/ות משאבי אנוש (אשר נבדקו) העידו שרגשות קשים, כמו- מתח, שחיקה ובדידות גדלו בקרב העובדים שלהם מאז שנגיף הקורונה פרץ לחיים שלנו.
לרגשות האלה יש השפעה מכרעת על תפוקת העובדים. אבל לא רק על תפוקה (או ביצועים), אלא גם על התפתחות של מחלות וכאבים. איך? מייד אסביר.
מה מלמדים אותנו מגל צעיר? לדכא את הרגשות השליליים שלנו ולהיפטר מהם (בכל פעם שילד נופל או נעלב נגיד לו- "שטויות.. זה לא נורא. אז מה?.."). כמבוגרים אנחנו דואגים שאם נחווה רגשות קשים זה יכאיב יותר מאשר אם נעמיד פנים שהם לא קיימים ("לא נעלבתי/לא נפגעתי ממנו. הוא לא מזיז לי.." מכירים משפטים כאלה?). אנחנו אומרים לעצמנו "לשכוח מזה" ומסיחים את דעתנו עם מסכים או עבודה ויש אפילו שהולכים למסיחים כמו- אלכוהול, שופינג או לדברים אחרים. זה עוזר לנו?
הרגשות הקשים שלנו מנסים להגיד לנו שמשהו לא בסדר, והמדע אומר לנו שהקלה תושג פשוט ע"י זה שנכיר במסר שהגוף שולח לנו. למה הכוונה?
הרגשות עוזרים לגוף לווסת את עצמו כדי לשרוד, ומודיעים לנו איזה פעולה הכרחית עכשיו.
מחקר חדש מיפה למעלה מ-100 רגשות ואיפה אנחנו חווים אותם בגוף. למשל, באופן לא מפתיע אנחנו חשים כעס בבטן וחשים ייאוש בחדרי הלב.
התחושות בגוף שלנו קוראות לנו לתגובה/לפעולה. למשל, בחילה או תחושת גועל מכריחה אותנו להימנע ממשהו שעלול להחליש אותנו, כעס מכין אותנו להילחם ופחד מאותת לנו לברוח ממצבים מסוכנים.
כשהמוח שלנו חוסם אותנו מלהרגיש רגשות מסוימים כי הם סוערים מידי, מציפים מידי או מעוררים קונפליקטים, מופעל לחץ על הגוף והנפש, ואז נוצרת מצוקה נפשית שקשורה לחולי נפשי, למחלות לב, לבעיות במעיים, לכאבי ראש, לנדודי שינה ולמחלות אוטואימוניות. גם תסמינים של חרדה ודכאון יכולים לנבוע מהדרך שבה אנחנו מתמודדים עם רגשות קשים/שליליים.
חשוב לחוות את הרגשות שלנו (ולא להדוף או להתעלם מהם) כדי להקל עלינו.
האפקט של תיוג רגשות
אפשר להשתחרר מהרגשות הקשים, כמו- כעס, טינה, תסכול, פחד ועוד, אחרי שאתה מכיר בכך שזה מה שאתה מרגיש וחווה כרגע. כאב הוא הדרך של הטבע להזהיר אותנו מפני דברים שהם לא טובים לנו. כאב רגשי הוא כמו כאב פיזי: הוא מזהיר אותנו שמשהו לא בסדר. אבל הכאב עצמו הוא לא רע; הוא רק "השליח"/המודיע. כשאנחנו מסרבים להכיר בכאב הרגשי (כמו עלבון, כעס, פחד, סטרס או כל כאב אחר), אנחנו לא נמנעים מצרות, אנחנו יורים בשליח שמביא לנו את החדשות על הצרות..
מחקר שפורסם ב- Psychological Science מציע כי תיוג הרגשות הקשים שלך ברגע מבחינים בהם יכול להקל עלינו. למשל, כשמכירים בזה שמשהו מפחיד אותנו ואנחנו אפילו אומרים לעצמנו כמה המצב הזה מפחיד/ מבעית ולמה זה גורם לנו לרגשות כ"כ קשים קל יותר להתמודד עם הסיטואציה עכשיו ועם מצב דומה בעתיד.
כשאנחנו מתייגים את הרגשות שלנו, אנחנו מפחיתים את הכאב שלנו (ומקטינים את הסיפורים שאנחנו מספרים לנו בראש על מה עלול לקרות) ואז אנחנו חווים הקלה מסוימת.
איך לתייג רגשות ולרפא את עצמנו
כשאתם מרגישים אי נוחות, תשאלו את עצמכם "מה אני מרגיש/ה עכשיו?"
תיצמדו לתחושה. אל תתפסו בסיפור שהתחלתם לספר לעצמכם בראש או לשיפוטים שיש לכם על עצמכם או על אחרים. פשוט תכירו במה שאתם מרגישים, ושחררו את הפרטים.
מה כן להגיד, לדוגמא: "אני מרגיש מאוכזב ונפגע שפיטרו אותי."
מה לא להגיד: "איך היא יכלו לעשות לי את זה? מה לא בסדר איתי?"
עוד דוגמא-
מה כן להגיד לעצמך: "אני פוחד לעשות שינוי."
מה לא להגיד לעצמך: "למה אני כזה נמנע? אין ממה לפחד. "
ביקורת עצמית מחבלת בריפוי שלנו. זה מעודד אותנו להסתיר את האמת מעצמנו, ויכול להוביל לחרדה ולדיכאון. תהיו עדינים ועם חמלה כלפיי עצמכם.
אתם יכולים להישאר עם חוסר הנוחות- לבכות או להכות בכרית או לדבר אל עצמכם כאילו היה זה בן אדם אחר שאתם אוהבים.
זה יכאב. אבל בכל רגע שאתם כואבים אתם עושים את עבודת הריפוי.
לתת שם לרגשות שלנו (תיוג) או להכיר ברגשות שלנו לא רק מועיל ל- wellbeing שלנו (לרווחה הנפשית או הפיזית שלנו), אלא גם מצמצמים או אפילו מבטלים את הפחד שמונע מאיתנו לחיות את החיים הטובים שאנחנו רוצים.
חיים עשירים ומתגמלים יותר מחכים לנו בצד השני של ההרגשה 😊
הירשמו בטופס כאן, כדי לקבל עוד מאמרים וכלים לחוויית חיים טובה יותר.
לחצו כאן כדי ללמוד עוד איך לקדם את הבריאות הפיזית, המנטלית ואת האיזון בחיים שלכם.
קראו כאן על כנסים בארגונים בנושא WELL BEING, מניעה של מחלות וניהול אורח חיים בריא.
